חינוך מאהבה

כשהייתי בת 5 הייתה לי שכנה שנחשבה לעילוי בתזמורת הפילהרמונית בחיפה
.היא ניגנה על כינור וגם לימדה
אני זוכרת שכל פעם הייתי רואה תלמידים יוצאים ונכנסים מביתה
לאותה שכנה היו שתי בנות בגילי,היא הכריחה אותן ללמוד כינור ולהתאמן
וכשהיו מביעות את מחאתן , מתחמקות או לא מתאמנות מספיק, היו מקבלות עונש לא להיפגש עם חברים
לא לצאת מהחדר ועוד עונשים מגוונים
?האם זו הדרך הנכונה לחינוך
?האם כך הילד יכול להגיע להשגים
.כל אחד רוצה שהילד שלו יצליח ויממש את עצמו
,הורים רבים משקיעים בילדים ועושים מעל ומעבר, אבל צריך לזכור ילדים הם אינדיבידואל
כל ילד הוא יחיד ומיוחד, עם רצונות כישרונות ויכולות משלו
,לדעתי כל הצלחה של ילד בכל תחום שהוא, אפילו אם קטנה ראוייה להעצמה , הערכה
.והתייחסות מצידנו המבוגרים
.ברגע שנתייחס להצלחות של הילד ונשבח אותו על הצלחותיו , נייצר עוד הצלחות
.נעלה לו את המוטיבציה ונעזור לו לממש את הפוטנציאל הגלום בו

69a5d9c4-917e-44f6-88e8-6ae1e87cc80e.jpg

צעד ראשון לקראת כיתה א


הנה זה קורה כמו בכל שנה החופש הגדול מגיע לסיומו
.והילדים שאך לפני רגע היו בגן עומדים לפני מעבר קריטי וחשוב בחייהם
.צעד ראשון במקום חדש ולא מוכר. חוקים חדשים,דמויות חדשות וחברים חדשים
כמה כוחות הילד צריך כדי להתמודד עם שינויים בגיל הצעיר
?ומה יכול להקל עליו
אני רוצה לשתף אתכם, אני גננת פרטנית
.ולקראת כל סוף שנה אני נוהגת לקיים שיחת סיכום עם ההורים
בשיחה עם אחת האמהות היא העלתה בפני את הקשיים של הילדה
והפחד שלה שהילדה לא תסתדר בכיתה א׳
,לאמא היה חשש שבכיתה א׳ בבית הספר החדש, הילדה לא תקבל את התמיכה שהיא כה זקוקה לה
שהצוות החדש שלא מכיר אותה לא ישים לב לצרכים שלה
.שהמצב של הילדה יחריף עקב המעבר בגלל שהיא ילדה שקטה
חששה של האם היה כה גדול עד שהביעה בפני
שאם הילדה לא תקבל סייעת צמודה כבר מתחילת השנה, מבחינתה להשאיר את הילדה בבית
( למרות שבגן הילדה הסתדרה נהדר ללא סייעת ואף התקדמה מאוד)
תוך כדי שיחה עם האם הבנתי שהפחד מהמעבר הוא בעצם של האם
בשיחה העלתה המון התנגדויות למקום החדש, אף שמדובר באחד מבתי הספר הטובים בעיר
המלצתי לאם ליצור קשר עם מנהלת החטיבה הצעירה של בית הספר.לדבר איתה ולבוא לביקור מקדים עם הילדה
.ביקור הכרות וסיור בבית הספר החדש, עוד לפני תחילת הלימודים
.ביקור הפגת חששות... והפיכתם להתרגשות וציפייה
כדי שהילדים שלנו ירגישו נוח ובטוח במקום ,קודם כל אנחנו צריכים להרגיש נוח במקום, ולסמוך על הצוות
אם אנחנו לא בטוחים ,קל וחומר הילדים ואז המעבר וההסתגלות יכולים להיות קשים יותר

192c4d99-8a0b-45c7-833d-1297cce066f8.jpg

את הדברים החשובים ביותר משיגים בדרכי נועם

אני זוכרת לפני שנים כשעוד הייתי נערה צעירה וגרתי בחיפה יום אחד הלכתי למסע קניות בהדר
.קניית בגדים זה היה אחד הדברים האהובים עלי. הייתי יכולה להסתובב שעות
הדר הייתה מלאה בחנויות מגוונות ,מבצעים משתלמים ,בגדים ססגוניים בשלל צבעים
.וריחות של מאכלי רחוב ותבלינים
ואז נכנסתי לחנות, לפתע בעל החנות צעק על אחת המוכרות בצורה משפילה
צמרמורת אחזה בי, מיד יצאתי מהחנות עוד לפני שהספקתי לבחון את הסחורה
.בחנות הזו לא ביקרתי שוב מאז
.זה הזכיר לי את התפרצותו של אבי כששברתי את הפטיפון שהיה יקר לליבו
.בהפחדה וצעקות משיגים רק את ההיפך
.לעומת זאת בדברי נועם הדברים מחלחלים ומוטמעים היטב
היו סבלנים כלפי ילדכם , גם כשלפעמים נדמה כי כלו כל הקיצים  והם באמת מעצבנים ובאמת לא מתנהגים בסדר
.זכרו בדרכי נועם ניתן להגיע לליבם ,לכבוש את אמונם ולהשיג הרבה יותר

1d511b15-8d92-4091-9f1d-ebb5e3f724f5.jpg
מפתחות.jpg

אומץ


אני זוכרת הייתי ממש קטנה אולי בכיתה א׳ 
.חג סוכות הגיע , כל ילדי השכונה היו עסוקים בבניית הסוכות
הסוכה הכי פופולרית בשכונה הייתה זו שנבנתה בחורשה הסמוכה לביתנו
כל שנה היו מחדשים אותה ,וכל ילדי השכונה היו מצטופפים שם ומחכים להפגין את יכולתם
זו הייתה סוכה מיוחדת , היחידה שאי פעם ראיתי על 2 קומות ״זולה אמיתית״ חלום
כל הילדים עמדו בתור ארוך וחיכו לתורם, לטפס על הסולם ולקפוץ מהקומה השנייה לקומת הקרקע של הסוכה

.קפיצה של 3 מטרים בערך לפי זיכרוני
.את מצע הנחיתה ריפדנו בעשבים ומחטי אורן שנמצאו בסביבה
,אני לא זוכרת שהיה ילד שהתחמק או סירב, אני רק זוכרת את עצמי מחכה בתור מצטופפת יחד עם כולם
.מחכה להרגיש את האנדרנלין שבקפיצה
.לשניות שיעברו מרגע הקפיצה עד שרגלי תיגענה בקרקע העשבים, בתקווה שאעבור את הקפיצה בשלום

.אחד הילדים שבר את רגלו בקפיצה בדיוק מאותו המקום,אבל זה לא מנע מאיתנו להמשיך
?האם זה לחץ חברתי
?האם כל ילד באמת צריך את מבחן האומץ כדי לדעת למה הוא מסוגל
?כדי לאתגר את עצמו
או אולי זה גם וגם
?ומה היו חושבים הילדים האחרים אילו  רק הייתי שם מתבוננת ולא מעזה לקפוץ, האם גם אז הייתי נשארת מקובלת בחברה
.ילדים רבים נתונים ללחץ חברתי ולעיתים הם עושים דברים בלי לחשוב עד הסוף רק כדי לרצות אחרים
.חייבים להיות ערניים לתופעה ולהתערב במידת הצורך

79540533-3696-49c0-b125-c823d99acc80.jpg

כיצד הורים יכולים לדעת שילדיהם במצוקה רגשית

?כיצד הורים יכולים לדעת שילדיהם במצוקה רגשית
.אני זוכרת כשהייתי ילדה אמי ז״ל שיתפה אותי בסיפור על ילדותה 
כשהייתה בת 5 נולדה לה אחות , יום אחד לקחה מזלג תקעה אותו בתפוח אדמה שלם ובאה ״להאכיל״ את התינוקת הקטנה
למרבה המזל בעודה מנסה לדחוף את תפוח האדמה לפיה של אחותה התינוקת נכנסה סבתי, ואז אימי אמרה לה בתמימות ״אבל רק רציתי להאכיל אותה, רק רציתי לעזור ״
ילדים מאותתים לנו בדרכים שונות ומגוונות, אנו חייבים להיות ערניים לצרכיהם ולתת להם את המפתח המתאים
בסיפורי ״שלושה מפתחות קסומים ״ אני מביאה שלושה מפתחות לדוגמה: חיבוק , הקשבה ואהבה
אך יש עוד מפתחות רבים

מתפקידנו ההורים להתאים לכל ילד את המפתח שהוא זקוק לו באותו רגע נתון
.ולתת לילד את ההרגשה שיש מי שמקשיב לו, מי שרוצה ויכול לעזור לו
.יש מי שרואה את המצוקה שלו, ואת האיתותים שלו
.כשילדים יודעים שיש מישהו כזה לאט לאט הם גם לומדים לפנות כדי לבקש עזרה
בתמונה ילדיי אריאלה ומיכאל

ba7cbadf-562e-422c-a683-0acadf6e5808.jpg

סוד ההצלחה


בכל שפה יש דרך לכתיבה נכונה של האותיות והמספרים , לימוד כתיבה נכונה מתחיל מגיל צעיר ,תהליך הכתיבה יהיה קל יותר אם ילמדו הילדים לכתוב נכון לפי כללי כבר הכתיבה כבר מהתחלה
.לימוד הכתיבה הנכונה דורש מהילדים תרגול , ואימון ,לכל ילד קצב אחר
.בעבודתי כגננת שילוב אני פוגשת ילדים שמתקשים בכתיבה ואף נמנעים
.היום אחת מהילדות שעובדות איתי הכריזה שלא רוצה לכתוב , ושזה משעמם
.בשבילי זו נורה אדומה לקושי
ואכן אותה ילדה הייתה זקוקה לתווך רב הדגמה עידוד , חזרה מרובה ולימוד שיטת כתיבה שמותאמת לה
כמובן שלא ויתרתי, תרגלנו גם בתנועות ידיים, גם כתיבה בחול, גם בלוח מחיק, אייפד ובסוף במחברת יש תוצאות. והכי נגע לליבי לראות את האושר על פניה כשקיבלה ממני מחמאות ומדבקה על ההצלחה
בסופו של דבר למידה משמעותית היא למידה שנעשית מתוך חוויה , והסוד להתקדמות הוא להתחיל , לא לוותר רק כך מגיעים לתוצאות ומשיגים הצלחות

277165237_1966525093551644_1414199940523475453_n.jpg
ציורי ילדים - הצלקת

ציורי ילדים מהווים פתח להבנת עולמם הפנימי של הילד

באמצעות התבוננות בציורים ניתן ללמוד על אישיותם הכישרונות שלהם והקשיים שלהם

לכל ילד יש אופי מיוחד משלו שמתבטא באיורים בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא

גם כאשר ילדים מעתיקים ציור אחד מהשני לכל ציור ייחודיות משלו

באמצעות הציורים יכול הילד להביע את עצמו ואת הרגשות שלו

לעיתים אף להביע פחדים וחששות, הציור מהווה שפה בלתי מילולית לכל מה שמתרחש בתוכו

לכן חשוב להתבונן בציורים ולהגיב בצורה שתפתח שיחה עם הילד

להתייחס לצורות שצייר, לצבעים שבחר, לשאול אותו שאלות על פרטים בציור

ולא לפתור אותו באמירה כללית כמו ״ איזה יופי״ או ״מקסים״ ולהמשיך הלאה

ולמה אני טורחת לכתוב לכם את כל זה, גם לאנשי חינוך יש מה ללמוד

לאף אחד אין זכות לזרוק יצירה של ילד. גם אם היא לא מספיק יפה לטעמו כדי לעמוד בתערוכת הציורים של סוף שנה

אז היום נתקלתי במקרה כזה וליבי פשוט נחמץ בקירבי

באחד מהמוסדות בהם אני מלמדת הגננת לימדה את נושא אני וגופי

והחליטה לקראת מסיבת סוף שנה לקשט את הגן בציורי פורטרטים (פנים) שהילדים ציירו בהנחייה שלה

עד כאן רעיון מקסים כל ילד התבונן במראה ובהנחיית הגננת צייר את פניו, צבע עיניים, ריסים, גבות אף ופה

בהתחלה בעיפרון ואחכ צביעה בצבעי פנדה

עברתי במקרה וראיתי שאחד הילדים שאני מלמדת היה בסיום שלב  הצביעה

לאחר כמה דקות עברתי שם שוב וראיתי שהילד התחיל לצייר ציור חדש

שאלתי את הגננת ״ איפה הציור הקודם הרי כמעט סיים ? ״

ואז ענתה לי ״ זה לא יצא יפה ,לא אהבתי את התוצר אז הילד עושה חדש״

כשביקשתי לראות את הציור אמרה לי ״ אי אפשר זרקתי אותו ״

וכל זה ליד הילד

אלוקים אדירים אנשי חינוך מה יותר חשוב התצוגה החד פעמית של העבודות

או ״ הצלקת״ שמעשה כזה מצד איש חינוך יכול לעולל לנפש הילד.

ציורים.jpg