חינוך מאהבה

​

ציורי ילדים מהווים פתח להבנת עולמם הפנימי של הילד

באמצעות התבוננות בציורים ניתן ללמוד על אישיותם הכישרונות שלהם והקשיים שלהם

לכל ילד יש אופי מיוחד משלו שמתבטא באיורים בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הילד נמצא

גם כאשר ילדים מעתיקים ציור אחד מהשני לכל ציור ייחודיות משלו

באמצעות הציורים יכול הילד להביע את עצמו ואת הרגשות שלו

לעיתים אף להביע פחדים וחששות, הציור מהווה שפה בלתי מילולית לכל מה שמתרחש בתוכו

לכן חשוב להתבונן בציורים ולהגיב בצורה שתפתח שיחה עם הילד

להתייחס לצורות שצייר, לצבעים שבחר, לשאול אותו שאלות על פרטים בציור

ולא לפתור אותו באמירה כללית כמו ״ איזה יופי״ או ״מקסים״ ולהמשיך הלאה

ולמה אני טורחת לכתוב לכם את כל זה, גם לאנשי חינוך יש מה ללמוד

לאף אחד אין זכות לזרוק יצירה של ילד. גם אם היא לא מספיק יפה לטעמו כדי לעמוד בתערוכת הציורים של סוף שנה

אז היום נתקלתי במקרה כזה וליבי פשוט נחמץ בקירבי

באחד מהמוסדות בהם אני מלמדת הגננת לימדה את נושא אני וגופי

והחליטה לקראת מסיבת סוף שנה לקשט את הגן בציורי פורטרטים (פנים) שהילדים ציירו בהנחייה שלה

עד כאן רעיון מקסים כל ילד התבונן במראה ובהנחיית הגננת צייר את פניו, צבע עיניים, ריסים, גבות אף ופה

בהתחלה בעיפרון ואחכ צביעה בצבעי פנדה

עברתי במקרה וראיתי שאחד הילדים שאני מלמדת היה בסיום שלב  הצביעה

לאחר כמה דקות עברתי שם שוב וראיתי שהילד התחיל לצייר ציור חדש

שאלתי את הגננת ״ איפה הציור הקודם הרי כמעט סיים ? ״

ואז ענתה לי ״ זה לא יצא יפה ,לא אהבתי את התוצר אז הילד עושה חדש״

כשביקשתי לראות את הציור אמרה לי ״ אי אפשר זרקתי אותו ״

וכל זה ליד הילד

אלוקים אדירים אנשי חינוך מה יותר חשוב התצוגה החד פעמית של העבודות

או ״ הצלקת״ שמעשה כזה מצד איש חינוך יכול לעולל לנפש הילד.